בקצרה: שטיפת עוף נא מתחת לברז לא מסירה חיידקים, היא מתיזה אותם על הכיור, המשטח והבגדים ברדיוס של עד 60 סנטימטר. מה שבאמת הורג את הסלמונלה זה חום פנימי של 74 מעלות. את העוף מנגבים בנייר סופג, לא שוטפים.

רוב האנשים למדו מההורים לשטוף עוף לפני הבישול. ההיגיון נשמע פשוט: מים שוטפים לכלוך. בפועל קורה בדיוק ההפך. הזרם מתיז טיפות מים זעירות שנושאות חיידקים אל המשטחים סביב הכיור, ומשם הם מגיעים לירקות, לכלים ולידיים.

קראו גם: כמה זמן אוכל מבושל באמת נשאר טוב במקרר · פיקניק בטבע: איך שומרים אוכל קר ובטוח לאורך כל היום · המקפיא לא עוצר את הזמן: מה באמת קורה לאוכל שאתם מקפיאים

מה קורה כשמים פוגשים עוף נא

מחקרים של רשויות המזון בבריטניה ובארצות הברית מדדו את פיזור הטיפות וגילו שהן עפות עד 60 סנטימטר מהכיור. כל טיפה כזו יכולה לשאת סלמונלה או קמפילובקטר. החיידקים לא נעלמים במגע עם מים בטמפרטורת הברז, הם פשוט עוברים דירה. הדרך היחידה לחסל אותם היא חום, לא שטיפה.

הבעיה מחריפה כי החיידקים על העוף אינם נראים לעין. משטח שנראה נקי אחרי שטיפה עלול להיות מזוהם יותר מאשר לפני. אותה לוגיקה חלה על אחסון: כמו שהסברנו במאמר על כמה זמן אוכל מבושל נשאר טוב במקרר, הזמן והטמפרטורה קובעים, לא המראה.

הטמפרטורה שבאמת מכריעה

הגורם היחיד שהורג חיידקים בעוף הוא חום פנימי מספיק. עוף בטוח לאכילה כשמרכזו מגיע ל-74 מעלות צלזיוס. מדחום בשר זול פותר את כל השאלה תוך שניות, בלי ניחושים.

שיטה מה היא עושה לחיידקים מומלץ?
שטיפה במים קרים מפזרת אותם על המטבח לא
ניגוב בנייר סופג מסיר לחות, מרכז את הזיהום כן
בישול ל-74 מעלות הורג אותם לחלוטין כן

איך מטפלים בעוף נכון

הטיפול הבטוח קצר ופשוט. הנה סדר הפעולות:

  • מוציאים את העוף מהאריזה ומנגבים בנייר סופג, זורקים אותו מיד.
  • עובדים על קרש נפרד המיועד לבשר בלבד.
  • שוטפים ידיים, סכין וקרש במים חמים וסבון מיד אחרי המגע.
  • מבשלים עד חום פנימי של 74 מעלות ובודקים במדחום.
  • מקררים שאריות תוך שעתיים מסיום הבישול.

הפרדה בין נא למבושל היא הכלל שהכי קל לשבור בטעות. אותה זהירות שנדרשת בטיול, כשאנחנו מקפידים על לשמור אוכל קר ובטוח לאורך כל היום, נכונה גם במטבח הביתי.

העוף הוא לא היחיד

המיתוס לא נעצר בעוף. יש מי ששוטף בשר בקר, ביצים ואפילו נתחי דג לפני הבישול, מתוך אותה תחושה מוטעית שמים מנקים. בכל המקרים האלה התוצאה זהה: פיזור חיידקים על הכיור והמשטח, בלי שום תרומה לבטיחות. ביצים למשל נמכרות בישראל כשהן מצופות בשכבה טבעית שמגנה עליהן, ושטיפה דווקא פוגעת בה.

הסכנה האמיתית היא זיהום צולב. טיפה שעפה מהעוף אל עגבנייה שתיכף תיכנס לסלט לא תעבור בישול, והחיידק שעליה יגיע ישר לצלחת. לכן חשוב שהסלט והירקות ישבו רחוק מאזור העבודה של הבשר, ושכל כלי שנגע בעוף נא ייווש לפני שהוא חוזר לשימוש.

ומה עם הקפאה

הקפאה עוצרת את התרבות החיידקים אבל לא הורגת אותם. עוף שיצא מהמקפיא נושא בדיוק את אותם חיידקים שנכנסו, והם מתעוררים בהפשרה. לכן מפשירים במקרר ולא על השיש, ומבשלים מיד. הרחבנו על כך במאמר שמסביר מה קורה לאוכל שמקפיאים.

הסלמונלה אחראית למיליוני מקרי הרעלת מזון בשנה, ורובם מתחילים במטבח ביתי ולא במסעדה. אפשר לקרוא על החיידק ועל דרכי ההדבקה בערך סלמונלה בוויקיפדיה. השורה המעשית פשוטה: אל תשטפו את העוף. נגבו, בשלו היטב, ושמרו על הפרדה מוחלטת בין נא למוכן.

מומלץ גם לקרוא באתר:
רב
על הכותברון ביטון

כותב ותיק בתחום Facebook וTwitter, משלב ניסיון אישי עם מחקר כדי לתת לכם תמונה מלאה.

למידע נוסף בנושא: he.wikipedia.org
דילוג לתוכן דלג לתוכן